ג. הנפש

כשם שהאציל ה'אחדי מעצמו מכוח גודשו' כך גם מאציל השכל . נאצלו הוא ההוויה הקרובה אליו ביותר . היינו נפש העולם . נפש העולם היא החוליה האחרונה במערכת ההיירארכיה המשולשת . היא החוליה העומדת בין העולם הרוחני ובין העולם המוחשי ' הגשמי . כבר אפלטון גרס נפש העולם כיסוד הממצע בין עולם האידיאות ובין העולם הגשמי ' אולם הוא לא דן בפרוטרוט בבעיית יחסה של נפש העולם אל עולם האידיאות מזה ולעולם הגשמי מזה . בבעיה זו העמיק לדון פלוטיבוס . כשם שהשכל מצוי באחד' כך נפש העולם בשכל משכנה . 54 אך אי אפשר היה שתישאר כולה כלולה בעולם השכל' כשיכולה היתה להתהוות עוד הוויה אחרת' אמנם נחותה אולם קיומה הכרחי הוא' כשם שקיום קודמה הכרחי הוא . 55 הנפש אינה גשמית' ולא במרחב מקומה' היא נצחית' אולם כיוון שתכיל מצויים שנתהוו במאוחר והם נפרדים אלה מאלה מבחינת המקום ומוגבלים מבחינת הזמן' כבר 111 7 ; 111 8 , 8 . 52 111 7 , 3 ; V 1 , 4 ; V 3 , 10 ; V 9 , 10 ; VI 2 , 2 . 7 . 21 ; VI 7 , 39 . 53 IV 8 , 3 . 55 V 1 , 10 ; V 5 . 9 . 54 קיימות בה בכוח סגולות היקאטיגוריות' של המקום ושל הזמן .= « בכך רצה 3 לו טינוס ליצור גשר בין נפש ה...  אל הספר
מוסד ביאליק