מאמר זה , האחד עשר לפי הסדר הכרונולוגי , מסביר בקיצור את תורתו של פלוטינוס על המערכת ההיירארכית היסודית המשולשת : 'האחד , ' השכל , הנפש . ' האחד' הוא מכלול כל ההוויות 'בכוח , ' ואף לא אחת מהן . שפעו הוליד את השכל , השכל מוליד את הנפש . והנפש , בצפ 1 תה לעבר מוצאה , תתמלא ממנו , ובהסתכלה 'למטה' המדבריות פחותות ממנה ( פרק . ( 1 כל חוליה בהוויה מולידה פחותה ממנה ומתנשאת אל הנעלה ממנה ; ומוסיפה להיות אשר היא בתוך עצמה ( פרק . ( 2 . 1 ה'אחד' הוא הכול וכך אינו יחידי , שכן מה שהוא ראשית הכול אינו הכול , אלא שם כאילו נתקהלו אליו ; ונכון יותר שעדיין אינם שם , אלא עתידים להיות . וכיצד יהיו מן האחד , שפשוט הוא ואין בו כל גילוי של ריבוי פנים ולא של שום כפל דבר ? והרי היא הנותנת : הואיל ולא היה בו דבר , הכול בא ממנו , בשביל שיהא כאן דבר הנמצא הוא עצמו אינו נמצא , אלא מולידו . וזוהי לידה ראשונה . שהרי הואיל וה'אחד' שלם הוא , הואיל ואינו מבקש דבר , אין כלום בידו ולא צריך לו , הריהו כאילו היה שופע ועובר , ומלואו הוא שהוציא דבר אחר זולתו . ומה שנוצר שב ופנה אליו ונתמלא ממנו והיה למליט , וכזהו השכל . וה...
אל הספר