נקודת המוצא האמיתית בפולמוס ה'ראמאגעך היתה התופעה הבלתי ידועה כמעט בספרות העברית בת הזמן של הצלחה ספרותית 'המונית . ' אמנם , המושג הצלחה 'המונית' טעון סיוג מיידי . בפנייה של מאפו אל מיניסטר ההשכלה הרוסי נורוב משנת 1857 ( כארבע שנים אחר הופעה 'אהבת ציון ( ' קבע המספר , לא בלי נימה של סיפוק , שהרומאן נמכר עד כה ב 1200 טפסים . במכתבו לאחיו מתתיהו ציין מאפו בקנאה גדולה את הצלחתו הסנסאציונית של שולמן ב'מסתרי פאריז : ' ' הן 2000 אקסעמפלארען מחלקו הראשון כבר נפוצו בישראל ויביאו לו 1000 רובל' — וכל זה במשך שנה אחת בלבד .- ' יש לזכור , שבמשך שנות 'הצלחה' זו של מאפו ושולמאן , שעוררה עליהם את קנאת הסופרים כולם , נמכרו חוברות סיפוריו היידיים של מ . א . דיק ב 100 , 000 טפסים , וכדברי המחבר , הסיפורים ' נדרשים עוד יום יום ממוכרי הספרים' . אבל הצלחה ספרותית יש למדוד על פי המושגים והממדים של העולם שבו היא מושגת . כמו כן יש לזכור , שאין ללמוד ממספר קוניו של ספר עברי על מספר קוראיו במשך המאה הי"ט . טופס אחד היה עובר TO ליד ומגיע לעשרות קוראים . מאפו עצמו ציין תופעה זו במרירות באחד ממכתביו ן 'ומה גורל...
אל הספר