ב. ההקשר האתנוגראפי

מרכזיותו של ה'שטערנטיכל' בסיפור ברורה כל צורכה . הוא מהווה בו ציר עלילתי , ' מוטיב' מרכזי ( הן במובן 'מניע , ' גורם המפעיל את המיכאניזם העלילתי , משהה אותו , מבשר באמצעותו את הבאות ועוד , והן במובן של יחידה תיאירית סיפורית , השבה ומופיעה בקביעות ברומאן מראשיתו ועד סופו ) ואף סמל , המגלם בתוכו את עיקר משמעותו . למרות חשיבותו זו כמעט לא זכה ה'שטערנטיכל' לדיון שיש בו משום בירור משמעותו ודרך תיפקודו ברומאן . החוקרים והמבקרים , להוציא שניים או שלושה , הזכירוהו — אם אמנם הזכירוהו — בהקשר , שסומן בלשון לא מדויקת כהקשר 'אתנוגראפי' ( במושג זה מתכוונים לעתים קרובות גם לעניינים שהם בתחום הסוציולוגי . ( הביקורת על יצירת אקסנפלד עמדה כבר מראשיתה באמצע המאה הי"ט על הנטייה שנתגלתה בחיבוריו לצבור פרטי הווי ותמונות חיים ולשמש 'ראי לענייני הקהילה והמשפחה בישראל . ' צוינו 'ידיעות העם' ' ) פאלקסקענטעניסע ( ' והבקיאות ב'מידות היהודיות' ' ) יודישע זיטן , ( ' שבהן הצטיין . 11 במאה העשרים ציינו היסטוריונים וסוציולוגיים את יצירתו לשבח על נאמנותה המושלמת , הפוטוגראפית , לעובדות החיים ההיסטוריות האתנוגראפיות של...  אל הספר
מוסד ביאליק