הקוראים והמעריכים — ברובם הגדול — לא קיבלו את דעתו של מאפו על יצירתו , והעדיפו , אם מתוך הבלטה מכוונת ואם לפי תומם , את 'אהבת ציוך על 'אשמת שומרון' העדפה ברורה וחד משמעית . אמנם , משנות השמונים של המאה הי"ט נקבעה הנטייה לסווג את 'אשמת שומרון' בצד 'אחותה הבכירה' במדור מיוחד ביצירת מאפו , שהובדל כללית לטובה מן הניסיון הסיפורי האקטואליסטי שנעשה ב'עיט צבוע' ( מימי חיבת ציון ואילך הסכימה הביקורת בדרד כלל , שבסיפור זה ' יצאה נשמת המשורר לחוץ לארץ , ומיד פנה הודה , נחלש כוחה' . בשנות השי שים והשבעים לא היתה דעה זו מקובלת על הביקורת , בייחוד על הראדיקאלית . יש מקום לסברה , שבעיני מבקרים כקובנר וליליינבלום נחשב 'עיט צבוע' למפעלו העיקרי של המספר . ( מכל מקום , בתוך מדור מועדף זה נועד לה בבירור מקום משני . העדפת הקוראים העדפתם של הקוראים ניתנה להיקבע בעיקר על פי מספרי מהדורות ותרגומים , שעדותם מהימנה ואובייקטיבית יותר מזו של קטעי עדות מימואריסטיים 36 מתוך מאמרו של בר טוביה 'בראשית ספרותנו החדשה , ' השילוח , כרד טז ( יאנואר—יוני , ( 1907 עמ' . 22 37 קובנר התייחס בכבוד לכל יצירותיו של מאפו , אך מט...
אל הספר