כאשר החלה העלילה לא התייחס אליה ראש הממשלה טיסה בכובד ראש . כרבים אחרים , הוא לא שיער עד היכן יגיעו הדברים , אך משגברו ההסתות נגד היהודים הורה לנקוט אמצעים נמרצים כדי לרסן אותן . אבל מצבו לא היה נוח , כי בתוך הסיעה הפרלמנטרית של מפלגתו היו חברים , בייחוד כמרים , שלא הסתירו את עמדתם האנטישמית , ונוספו עליהם האנטישמים שבסיעות האופוזיציה . מכל מקום , התבטאויותיו של טיסה בפרלמנט בחודשים אלה בקשר לעלילה לא הותירו ספק בדבר התנגדותו הנמרצת לעלילה ולהסתה שסביבה . דעתו של שר המשפטים תיאודור פאולר nivn ( Pauler ) פחות חד משמעית . בישיבת הממשלה שבה נידונה פרשת העלילה 28 ) ביוני ( 1882 אמר פאולר , כי לפי תוצאות החקירה הוא סבור שהנערה נפלה קורבן לפשע פלילי ויש מקום לחשוד באלה שנגדם מתנהלת החקירה , אבל אין ראיות לכך שהרצח בוצע לצרכים דתיים . קארוי אטווש , הסניגור במשפט טיסה אסלאר , טען לעומת זאת כי שר המשפטים אכן האמין בעלילת הדם , כלומר שהרצח נעשה לצרכים דתיים . אף בעיתונות היהודית בארצות חוץ נתפרסמו ידיעות ברוח זו .
אל הספר