פתיחת השוק מחדש בשנת , 1954 בסמוך למקום שבו פעל גם בתקופת המנדט ( צומת הרחובות דרך אילת ודרך חברון , מצפון לדרך חברון ; המעברה שהוקמה באזור זה חוסלה בשנת , ( 1953 אינה קשורה כלל לחידוש הזיקה בין העיר לבדואים ובין הבדואים לעיר . הסכמתם של השלטונות לחדש את פעילותו של השוק הבדואי נבעה מכמה סיבות : ראשית , החשש שתיווצר תחרות על מקומות התעסוקה בין העולים היהודים ובין הבדואים , שהדריך את מנוחתם של פרנסי העיר בעבר , איבד ממשקלו משעה ששוק העבודה התייצב . שנית , קליטת העלייה המסיבית ועבודות הפיתוח הנמרצות יצרו צורך ניכר בפועלים בלתי מיומנים לעבודות כפיים קשות , והבדואים התאימו מאוד לצורך זה . מתן רישיונות תנועה ועבודה לבדואים ( בעיקר לאחר מלחמת קדש ב ( 1956 עלה אפוא בקנה אחד עם צרכים כלכליים של העיר והאזור . שלישית , ספיחיה של תקופת הצנע יצרו בארץ ביקוש לבשר זול . שלא כמצב כיום , שבו שוק הבהמות הוא המרכיב השולי ביותר של "השוק הבדואי , " בשנות החמישים היה הבשר שסיפקו הבדואים בשוק לגורם חשוב בהמרצת הפעילות המסחרית בו . בין השנים 1952 ל 1964 אף פעל באזור התעשייה של באר שבע בית מטבחיים שבו נשחטו ...
אל הספר