בשביל אהרנסון לא היה הייעוץ הצבאי , אפילו בכל מלוא היקפו , אלא חוליה בפעולה מדינית . את הגורמים הפוליטיים ראה כמכריעים במלחמה , והיה צופה לתוצאותיה המדיניות . תשומת לבו היתה נתונה למעצמות הברית העיקריות : מלבד בריטניה—ארצות הברית , רוסיה וצרפת . שני מאורעות בינלאומיים גדולים התרחשו באביב . 1917 בראשית מארם ניצחה המהפכה הדימוקראטית ברוסיה . משטר המלוכה נפל , הוקמה ממשלה ליבראלית , ואחר כך סוציאליסטית ליבראלית בראשותו של אלכסנדר לןרנםקי . בראשית אפריל הצטרפה ארצות הברית לקואליציה האנטי גרמנית והכריזה מלחמה על גרמניה ואוסטריה . היא נמנעה מלהכריז מלחמה על תורכיה , אך היחסים הדיפלומאטיים בין שתי המדינות נותקו . בניגוד לדעה המקובלת אין אהרנסון מצפה לישועות מהמהפכה הרוסית , בייחוד לעניין הציוני . הבטחותיה הםוציאליות משיחיות אינן מעוררות בו אמון ; הוא חושש להחלשת כוחה הצבאי של רוסיה במערכה האנטי גרמנית , ואף לעצם רצונה להמשיך במלחמה . אין לו אמון בכושרם הממלכתי של הליבראלים והסוציאליסטים המתונים הרוסיים . הוא רואה בהם 'כסל רחב לב , נטייה לחלום בקול רם בעיניים פקוחות , התעלמות ממציאות קשה ונסי...
אל הספר