מסעות גיאולוגיים עם בלאנקנהורן

עד 1903 היה אהרנסון מקובל בארץ כחקלאי מומחה , אגר 1 לוג ובוטאנאי . ברם , וארבורג ושווינפורט ידעו את שרוחש בלבו של ידידם הצעיר : וארבורג משום שהשתתף עם אהרנסון בחיפושי התיישבות מגוונים ! שווינפורט — משום שהיה כאהרנםון עצמו איש מדע בעל נטיות אוניברסאליות . מסיבות אחרות חשה בכך ( והצטערה על הדבר ) רחל יפה . אוטו וארבורג חזה במוקדם את עתידה של ארץ ישראל במחצבים ובתעשיות הקשורות בהם . הוא התעניין במסע המחקר של פרופ' בלאנקנהורן במדבר יהודה , צפון הנגב ועבר הירדן בשנת , 1896 שעה שגילה את סלעי הפוספאטים והביטומנים ואת מלחי האשלג של ים המלח . וארבורג סיפר על מחקרי בלאנקנהורן להרצל , מכאן חזונו החרשתי ברומאן הציוני 'אלטנויללנד' . " בקיץ 1903 החליטה 'הוועדה לחקירת ארץ ישראל' ( כלומר : אוטו וארבורג ) לערוך סקר מחצבים בארץ , בייחוד בדרומה . פרופ' בלאנקנהורן מונה כראש המשלחת . לא היה ספק בסמכותו המדעית של בלאנקנהורן' אלא שהיה זר , חסר תפיסה כלכלית באורחות המזרח . אנשי הוועדה הציונית בברלין החליטו , שיש למנות נציג ציוני במשלחת , בעל יכולת מדעית וניסיון ארצישראלי , ואהרן אהרנסון נבחר לתפקיד זה . היח...  אל הספר
מוסד ביאליק