מטרתו של ספר זה היא התבוננות בעולמם הרוחני של ראשי החסידות על ידי בחינת עיקריה , מקורותיה וגלגוליה של סוגיית הענווה בכתביהם — סוגייה שנודעת לה חשיבות מיוחדת כצומת רעיונות וערכים מיסטיים וחברתיים ו אלן , ביטול ממציאות , דביקות , אהבת חברים ( וישראל ) ועוד . מובנת לנו דרכם של חוקרי הזרמים המיסטיים בישראל לספח אל שדות מחקרם את החסידות , התנועה החברתית דתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל בזמן החדש , שכן זיקתם ההדוקה של מחולליה ותלמידיהם אל הקבלה היא עובדה שאין עליה עוררין . מה גם שראשי החסידות נתנו לא אחת ביטוי לתודעתם העצמית כממשיכי מפעלם הרוחני היסטורי האדיר של רשב"י , האר"י וחבורותיהם . אף כי אין חולק על מגמותיהם החברתיות האקטיביסטיות של ראשי החסידות — וגרשם שלום ז"ל אף מצא "צד של זכות" ב"נסיונות להתכחש לאופיה המיסטי של החסידות" — הרי בסופו של דבר הגדיר שלום את החסידות בתור " השלב האחרון במיסטיקה היהודית" ( פרקים בתורת החסידות ובתולדותיה , ערך אברהם רובינשטיין , עמ' ;( 32 , 31 ואכן , בהשראתו של שלום נעשה מחקרה של רבקה ש"ץ אופנהיימר , החסידות כמיסטיקה — יסודות קוויאטיסטיים במחשבה החסידית במא...
אל הספר