הסיפור של שרה:

"להרגיש שייכים למרכז היה בגדר מדע בדיוני . " שרה היא אישה בת , 50 נשואה ללא ילדים . היא מלמדת במכללה בתחום מדעי הרוח . הפגישה איתה התקיימה בבית קפה . אני מבקשת שתספרי לי על הרקע המשפחתי שלך . אני גדלתי במושב , במשפחה שלי היו חמישה ילדים כולל אני . משפחה של עולים מןשם מדינה , [ הורי נישאו בארץ וכולנו נולדנו בארץ אבל אנחנו כולנו דוברי [ שפה ] למשל , ספגנו את התרבות ה [ ] בבית וגם ספגנו את כל מה שקשור בלהיות ילדים של מהגרים ועוד מארץ כמו c ] מה זה אומר ? מה זה אומר ? זה להרגיש הרבה שוליים , להרגיש הרבה שוליים בשנות השישים , השבעים , המון שוליים עם המון אי שייכות , כל מה שקשור בזה . איפה הרגשת את זה , בבית הספר ? כן . לאורך כל הדרך בהחלט , תחושה של להיות בחוץ . גם המושב היה מושב של מהגרים מאסיה ואפריקה ככה שלהתקרב ולהרגיש שייכים למרכז , למרכז החברתי האקדמי כלכלי , היה בגדר מדע בדיוני , באמת תחושת שוליות מאוד חזקה . כששואלים אותי על הילדות זה הדבר המרכזי שמוביל מבחינת התחושה . בבית ספר יסודי למדתי במושב עצמו , לאחר מכן היה בית ספר קיבוצי שמאז הוא נסגר , של כל הקיבוצים מהסביבה . ושם למדתי בת...  אל הספר
כרמל