להבלטת המיפנה החד שחל אצל מורי החסידות בעניין ירידת הצדיק אפתח באחד המאמרים האופייניים שבכתבי ר' יעקב יוסף מפולנאה , וזה לשונו : ' ועפ"ז ביאר הרב מוח' מענדיל [ המגיד מבאר ] פי' הש"ס 3 נ : כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו , כי הצדיק יורד דרך הגיהנם להעלות נשמות הרשעים שהרהרו בתשובה . וזה שאמר ריב"ז : ולא עוד , שאיני יודע באיזה הרך מוליכין אותי . ובזה בארתי פי' הפסוק [ תהלים טז , י ] "לא תתן חסידך לראות שחת , " ר"ל גם שהוא בחי' חסיד , וירידתו לגיהנם הוא רק להעלות הרשעים משם , מ"מ אין רצונו להיות בפחד גיהנם לפי שעה ג"כ , והתפלל להש"י , שלא תתן חסידך לראות שחת . ' ר' יעקב יוסף , כדרכו , קטע כאן דברי המגיד מבאר והוסיף אינטרפולאציה בזה הלשון : 'וכדומה [!] ששמעתי זה באיזה ספר נדפס זה' , 37 ולאחריה שוב דברי המגיד ר' מנחם מנדל מבאר : 'והנה כשיורד הצדיק שם , יש כת הרשעים שמתדבקין בו כדי שיעלו . ויש שאין רוצין מטעם שגם הם יחשבו בעיניהם לרשעים . וז"ש : כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו , ודפח"ח . ' אחרי מובאה זו הוסיף ר' יעקב יוסף משפט משלו , שנודעת לו חשיבות מכרעת לבירורנו כאן : 'והנה יש מדריגה זה גם בעה"...
אל הספר