ט. הטוב הגנוז בחטא והעלאת המידות הרעות

אולם לא רק בתאווה גשמית , שלא יצאה מגדר ההרהורים עסקינן , אלא גם בחטא עצמו שבעקבותיו התשובה —וכנראה הכוונה לחטא שבדיעבד ולא מלכתחילה — גנוזה אפשרות עצומה להוציא מן הכוח אל הפועל את הקדושה שבו , כנאמר בספר 'כתונת פסים' בשם הבעש"ט : 'ששמעתי ממורי פי' הש"ס ! c זדונות וכר , וטעם שנק' חטא , כי כבודו ית' מלא כל העולם כביכול , גם במקום החטא והתענ [ וג ] של החוטא נמשך מתענוג העליון וכר . והנה יש מדד , הנקרא חמדה , אשר ממנו יתברך מתפשט בכל הנבראים : אדם ובהמה וחיות ושרצים וכוי , כאשר החוש מעיד ע"ז , ובכל אחד מהחמדה יש בחי' הויה , אדני , כי החמדה קודם שנפעל הוא הויה ואחר הפעולה נק' אדני , הרי חי"ת מן "חטא , " שהם ח' אותיר של"ב שמות [ צ"ל : של ב' שמות ] הנ"ל , ובתוכו יש טוב הגנוז בתוכו , הרי אות ט' מן "חטא , " ואות א' מובלע בו , הרי "חטא . " והנה יש י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם , ואחד מהם ק"ו וכר . והנה ע"י התעוררות זו החמדה למטה , נתעורר מדה זו למעלה בק"ו וכולי , רק הקליפה של החטא היא מסך מבדיל ומפסיק מלהתעורר הטוב למעלה , כ"א אחר ששב בתשובה ונסתלק חלק הרע והקליפה , ונשאר רק טוב הגנוז , ואז נתעורר ...  אל הספר
מוסד ביאליק