הדיון של שפינוזה במושגי הטוב והרע נערך בחלק הרביעי של ספרו אתיקה , שכותרתו "על שעבוד האדם או על כוחן של הרגשות . " קודם לו החלק שדן ברגשות ( המצבים הרגשיים של האדם ) ומאוחר לו החלק האחרון של הספר , שדן ביכולת השכל ובחירות האדם . סדר זה איננו מקרי ומשקף את העובדה ששפינוזה רואה את השיפוטים המוסריים כבעלי זיקה הן לעולם הרגשי של האדם והן לשכלו , שהוא , כזכור , החלק הפעיל של נפשו . לדיון בחלק החמישי של הספר אדרש בפרק הסיכום של הספר , אך טרם פונים לדיון הנוכחי במושגי הטוב והרע חשוב להבהיר מהי רגשה ( affectus ) ומהו הרעיון של הקונאטוס , ( conatus ) שמשמש יסוד מרכזי בהסבר של שפינוזה את הרגשות . לשם כך , יש לפנות תחילה , ולו באופן מצומצם , לדיון של שפינוזה בחלק השלישי . חלק שלישי : "על מקור הרגשות וטבעך הדיון של שפינוזה ברגשות , שלא כמו הדיונים בשני החלקים הראשונים , מתחיל בטון פולמוסי . זוהי עובדה חשובה וראויה לציון במסה שמוצגת כהוכחה גיאומטרית שיטתית . התבטאויות פולמוסיות מלמדות שהדיון נובע מהתנגדות לתפישות אחרות ולא מתוך התבוננות אובייקטיבית גרידא , ייתכן שהדבר בלתי נמנע כאשר נושא הדיון עצמ...
אל הספר