ההבחנות הרווחות בין פשט לדרש , הן בספרות חז"ל הן בספרות ימי הביניים , אינן חד משמעיות , והדבר נכון גם באשר להבחנה בין פשטן לדרשן . אפילו ר' משה , שנזכר בדרך כלל כדרשן , מפרש את המקראות בכמה מקומות על דרך הקרובה אל הפשט יותר מדרכם של פשטנים מובהקים . נביא כאן דוגמא אחת שיש בה כדי ללמד על אחרות . ר' משה הדרשן מפרש את המילה "אור" שבפסוק מדברי אליהוא "הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה" ( איוב לו , ל-לא ) במשמעותה הרגילה , ולא כפי שדרשו אמוראי ארץ ישראל את המלה "אור" בכל דברי אליהוא במשמעות גשם , כדעת ר' יוחנן , או כרמז למתן תורה , כדעת ר' הושעיה . והנה , בדומה לאמוראים , גם רש"י ומקצת תלמידיו במאה הי"ב בצרפת , ובהם חברו ותלמידו ר' יוסף קרא ונכדו רבנו תם , פירשו את התיבה "אור" שבפסוק זה על פי הדרש . הרי שר' משה הדרשן מעדיף בעליל פירוש פשטני על פני חברו הדרשני , וזאת בניגוד לעמדתם של פשטני צרפת שאחריו . המקור לדברי ר' משה הדרשן הוא כתב יד מינכן , 5 המכיל דרשות ופירושים של ר' משה הדרשן , בעיקר לספרים תהלים , משלי ואיוב . הפירוש , שנמסר שם בשם "הדרשן , " מובא , בסגנון קרוב , גם בפירוש ר' יוסף קרא...
אל הספר