ה. הריסת האכסיסטנציאליזם של היידגר

המסקנה החשובה הנובעת מדיון זה היא שהדיאלקטיקה של מושג האין היא הריסתו של האכסיסטנציאליזם של היידגר . המאמץ האכסיסטנציאליסטי Qu ' appelle-t-on penser , Presses Universitaires de France , pp . 246 , 247 198 להסביר את מושג האדם הפרטי , שעליו מתבסס היידגר , מסתיים בביטול עצמי , באין , ומעלה את הצורך התבוני למצוא את השותפות , הכלליות . מסקנה היגליאנית זו נראית פאראדוכסאלית לאכסיסטנציאליזם שיצא למרד בשמה של הפרטיות . היידגר מוכיח , שדווקא מפני שהמושג האכסיסטנציאלי של הסופי הוא האין , הרי שבדידות מוחלטת לא תיתכן בגלל השאיפה האימאננטית של התבונה לכלליות , דרישה ששום שיטה ושום מחשבה מסודרת אינה יכולה לפטור עצמה ממנה . טיבה של הכלליות הוא שיסביר בסופו של דבר את המושגים בדידות , סופיות , חירות , אותנטיות , אמת . הסבר המושגים הללו הרי היה ייעודו של המרד האכסיסטנציאליסטי , אד הפתרון מצביע על פשיטת הרגל של השיטה , שכן ההתבססות על הסופי , הפרטי , היא , לפי היידגר , פילוסופיה של החלקי הדורשת אימאננטית את השלמתה מחוצה לה . המסקנה הפאראדוכסאלית היא שהאכסיסטנציאליזם אולי מסביר תחום רחב של המציאות , אבל ל...  אל הספר