זמן רב נדרש לנח עד שהשתחרר מהתפקיד ומהדימוי שסיגל לעצמו , של מנהל עסק קטן הנאבק על קיומו . שנים לאחר שהחנות הצנועה שלו היתה למרכול ענקי עדיין נרתע משיטות הניהול המסחרי שישראל שלו החדיר לעסק שלו . אבל גם כשנוכח כי שיטות המסחר האגרסיביות מגדילות את רווחיו והשלים איתן , עדיין נותר בתודעתו קו אדום ששום כוח שבעולם לא היה עשוי לאלצו לעבור אותו . שיתוף בני המשפחה בניהול העיתון היה קו אדום עבה , שנח מעולם לא חצה אותו . ולא משום שלא אהב את משפחתו ; לא היה ספק בלבו שרק טובת המשפחה לנגד עיניו , כשם שלא היה ספק בלבו שרק טובת העיתון לנגד עיניו . לא היתה בכך שום סתירה , שכן טובת העיתון וטובת המשפחה היו היינו הך בעיניו . מיום שאביו הפקיד בידיו את ניהול העיתון היה נח משוכנע כי אחיו יכולים רק להפריע לו . לאמיתו של דבר , לא נאלץ להתאמץ במיוחד כדי לנטרל אותם מענייני העיתון . ראובן , בטלן טוב מזג וחובב החיים הטובים , היה מרוצה מתואר היועץ המשפטי , שהחזיק בו תוך השקעת מאמץ מינימלי . כל עוד היה אביו בחיים , נדרש מדי פעם בפעם לטרוח למען העיתון . בבקשה שהגיש לרשם החברות בשנת , 1952 להפוך את חברת ידיעות אחרונו...
אל הספר