עדויות רבות במשפט השני של קארוואחאל הצעיר מצביעות על העובדה שהאנוסים ראו חובה קדושה לעצמם להחזיר את אחיהם , נוצרים חדשים ממוצא יהודי , לאמונה בדת משה ולקיום מצוותיה . הם נהגו לומר להם שרק בתורת משה תימצא תשועה לנפשם ולא ב"דת החסד" של ישוע משיח . למען החזרת משומדים מבני עמם לחיק תורת משה היו האנוסים מקיימי המצוות מוכנים לסכן את עצמם , והיו כאלה שנפלו בידי האינקוויזיציה בשל כך . מאידך , אם התברר למישהו שכבר עשה ניסיון כזה ונכשל ובשל כך חייו שלו עמדו בסכנה - אזי , בדרך כלל , לא היה מהסס ומנסה לחסל את המסכן אותו , ואפילו היה מוכן לרצוח אותו כדי לשמור על עצמו , על סודו ועל אחיו לאמונה . כשסכנת האינקוויזיציה מרחפת מעל לראשיהם לא היה , מבחינתם , פגם ברצח שיבטל את הסכנה . מן הדין לציין שלא כולם הסכימו לכך , או שהיו מוכנים להרחיק לכת עד כדי כך . בתיק משפטו של חורחה דה אלמיידה יש עדות על רצח מסיבות אלו . מנואל דה לוסנה סיפר בעדותו איך רצחו שפחה כושית שכינתה את גומס אדונה " יהודי ; " אלמיידה ומנואל דה מוראלס ( שהיו נוכחים במעמד זה ) החליטו אז , ובהסכמת גומס , לרצוח את השפחה , וכך עשו . עדות משמעו...
אל הספר