1. צומות שנהגו לקיים בימי השבוע

במשך כל שבוע נהגו לצום חצאי ימים , לפחות יומיים , או משקיעה לשקיעה . לרוב נהגו לצום בימי שני וחמישי לכפר על עוונות או ספק עוונות , ' אך צמו גם 2 בימים אחרים , ואפילו לתקופות ארוכות יותר , כשהייתה להם סיבה לכך . תעניות ימי שני וחמישי , שהיו מקובלות על חסידים ראשונים ושמטרתן לכפר על חטאים שחטא אדם בבלי דעת - השפיעו במיוחד על האנוסים וכונו בפיהם 3 " צומות של היהודים" . הסיבות ליחס מיוחד זה ברורות : הרי האנוסים עברו על מצוות תורת משה יום יום שעה שעה ולכן חשו שזקוקים הם לכפרה מתמדת . עוון ההשתמדות וההתכחשות הפומבית ליהדותם לא נתנה להם מנוח , ולכן אימצו לעצמם את רוב התעניות הנהוגות אצל היהודים ( שעל קיומם ידעו ) והוסיפו משלהם , אף כי , יתכן , שידעו כי אין זו חובה - אך הם התייחסו אליהן כאל חובה , ולכן רצו להרבות בסיגוף עצמי ולכפר בכך על עוון חייהם בחיק הנצרות . לאלה שהיגרו לעולם החדש נוספה הרגשת חטא על שלא שמו פניהם אל ארצות אחרות , שבהן יכלו לחזור בגלוי אל היהדות , והעדיפו את המשך החיים בשקר , כאנוסים , בעולם החדש הספרדי והפורטוגלי . הצום נתפש גם כמקרב את הגאולה , והסגפנות המלווה אותו - כמכפ...  אל הספר
כרמל