[ א ] התנועה הציונית בזמננו שואבת את כוחה משני מקורות היסטוריים . היא מהווה המשך טבעי לגעגועי הגאולה של העם היהודי במשך דורות רבים — שאיפה שלא פסקה אף לשעה מאן כפה פומפיוס את עולה של רומא על יהודה בשנת 63 לפני סה"נ . המערכה הצבאית-הפוליטית נגד רומא , שנמשכה כמאתיים שנה ( משנת 63 לפני הספירה ועד 135 לספירה ) והתלקחה כפעם בפעם בנסיונות מרד והתקוממות , עד פלישת הערביים בשנת , 634 געגועי הגאולה , תנועות משיחי-השקר , נסיונות העלייה שהתמידו בקשיים וסכנות עצומים , התפילות ומנהגי העם —כל אלה היו גילויים היסטוריים , שהכשירו את הקרקע לתנועת השחרור הגדולה שיכלה להיוולד רק במאה הי"ט , היא תקופת המהפכות הסוציאליות והפוליטיות הגדולות ותקופת מלחמות-השחרור של העמים באמריקה ובאירופה . אליבא דאמת , התחילה תקופה זו לפני המאה הי"ט —עם מלחמת-השחרור האמריקאית והמהפכה הצרפתית . היא מצאה את המשכה מצד אחד במאורעות המהפכניים של שנות 1830 , 1848-ו ומאידך — במלחמות השחרור של עמי-הבאלקאנים , של איטליה , הונגריה , פולין , אירלאנד ועמים אחרים באירופה ודרום-אמריקה . תהליך זה נמשך עד היום בתנועת השחרור של העמים הקולונ...
אל הספר