אחרי מלחמת-העולם הראשונה

לאחר התפרקותה של אוסטריה פרצה מלחמה גלויה בין הפולנים לאוקראינים בגאליציה המזרחית . הוועד הלאומי האוקראיני הכריז 19-ב באוקטובר 1918 על ייסודה של הריפובליקה העממית של אוקראינה המערבית , שתהא לעתעתה בלתי-תלויה באוקראינה-רבתי , שמצבה לא היה עדיין ברור כל-צורכו . המיעוטים הלאומיים , וביניהם במפורש היהודים , נדרשו להתארגן והובטחה להם נציגות פרופורציונאלית בפארלאמנט וכן זכות והשתתפות בממשלה . ואולם הגאווה הלאומית הפולנית בריתחתה כי גברה , היתר , מוכנה פחות מאשר קודם-לכן לוותר על זכות-בעלות היסטורית בגאליציה המזרחית , להוריד מיליון פולנים מרמת מעמד שליט למדרגת מיעוט לאומי , אפילו הובטחו לו כל מיני זכויות-מיעוט , ולמסור ביד מדינה מקרוב-באה של תושבים נחשלים מאתמול את אוצרות-הטבע של גאליציה המזרחית : נפט , מלח , עץ ותבואה . כך הוציאה הפעולה הצבאית הנגדית של הפולנים אחרי מאבק עקוב-מדם את לבוב מיד האוקראינים בנובמבר 1918 ובמשך הזמן עד יולי 1919 את כל גאליציה המזרחית ( היהודים הכריזו במאבק זה על נייטראליותם , ואולם זו לא הצילה אותם מפוגרום בלב 1 ב . ( אמנת השלום של סן-ז'רמן לא כללה את השטח בגבולות ...  אל הספר
מוסד ביאליק