קווי יסוד בתכנונה של באר שבע יהודה גרדוס

מיקומה של באר שבע בגבול המזרע והישימון , הקנה לה מעמד של עיר שער . מצפון לה משתרעים שטחי מזרע הראויים להתיישבות בעוד שמדרומה וממזרחה נמצא המדבר , ששימש מאז ומתמיד את שבטי הנודדים . מיקומה של העיר וסמיכותה למקורות מים , הפכוה למקום מושב השלטון בכל התקופות כמעט , והן גם שקבעו את מעמדה כמרכז אוכלוסין ומינהל . גורלה של באר שבע היה קשור תמיד להתרחשויות באזור וכך היה הדבר גם לאחר קום המדינה ; כשהנגב זכה לעדיפות בתכניות הפיתוח של הממשלה , נהנתה מכך גם באר שבע . מערכת הדרכים התאימה עצמה למיקומה ולמעמדה של העיר , והיא היתה צומת ראשי ושער לנגב . תכנון העיר בתקופה העות'מאנית באר שבע החדשה הוקמה בשלהי השלטון העותימאני במסגרת ההתפתחויות שחלו בארץ ישראל ( ובמזרח התיכון ) באותה עת . הקמת העיר היתה חלק ממערכת כוללת של הקמת ערים באזורי ספר המדבר , ביוזמת הסולטאן התורכי עבד אל חמיד השני . ( 1909-1876 ) לפי אותה מתכונת הוקמו גם ג'רש , רבת עמון , עקבה וערים אחרות . תכנית העיר לא נשתמרה , אך ידוע , שהמתכננים היו שני מהנדסים ערביים ושני אדריכלים זרים , שווייצרי וגרמני , שתכננו את העיר בדגם ה'שתי וערב . ' דג...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל