בכניסה לעיר הישנה , ממול לסראיה של באר שבע , מתנוסס המסגד הגדול . צריח המסגד המיתמר אל על בלט בימים עברו למרחקים , ונראה זמן רב לפני הכניסה לעיר . מקומו הנישא של המסגד סייע להבליטו בנוף המדברי , כפי שאמנם ביקשו בוניו . המבנה המהודר נועד להרשים את עין רואיו ולהמחיש את הקשר של הסולטאן , "אמיר המאמינים , " עם הבדווים המוסלמים בנגב , ולחזק את נאמנותם . המסגד נועד לשמש לא רק לתושבי העיר , אלא לאוכלוסי הנגב בכלל . ואכן , יעקב שמעוני מציין שב 1946 הוא נחשב עדיין למסגד החשוב ביותר בנגב . המסגד נראה גדול קמעה מכפי מידותיה של העיירה הרדומה והמאובקת , ונוסעים אחדים כבר העירו על כך . לדברי מבקר יהודי ב , 1912 "בתי הממשלה והמסגד מצטיינים בטוב טעמם , והינם יפים ועשירים - אולי יפים מרי לעומת כל העיירה כולה . " גם לאחר שבאר שבע גדלה בשנות מלחמת העולם השניה , עדיין עשה המסגד רושם דומה : " העיירה על רחובותיה ובתיה נמנמה . המסגד המפואר שבכניסתה , עם צריחו הגבוה והגאה , דומה שהסתכל בעיני בוז בעוברים ושבים , " מעיד אחד המבקרים . המסגד רחב הידיים ענה על צורכי המוסלמים בעיר , וכמעט שלושים שנה לא הורגש צורך...
אל הספר