הצלב האדום, ספטמבר 1948

האיתותים בדבר קיצה המתקרב של מלחמת העצמאות האיצו את פעילותו של ארגון הצלב האדום בכל הזירות שבהן נפלו שבויים , במרים ובלא מדים , חיילים ואזרחים . בכל זירה התקיימו תנאים מיוחדים שחייבו פעילות מתאימה לאיתור שבויים : לתקשר עמם ועם שוביהם , לשפר את מצבם ולייצר תשתית להשבתם בשלום . מצבם של האסירים בלבנון היה שונה בכך שהיה מוסדר וידוע , ומערכת תומכת הוקמה למענם על ידי הנהגת היישוב עוד לפני המלחמה . כאשר החל ארגון הצלב האדום הבין לאומי לטפל בעניינם של החמישה , למדו נציגיו שאינם יחידים בשטח . למזלו הטוב של בורנייה , גם יוסף סנה היה לו לעזר למצוא את דרכו ביתר הצלחה בין גורמי ההשפעה הלבנוניים . מר בורנייה מהצלב האדום הגיע לכלא ביום חמישי , 9 בספטמבר . הוא הסתודד עם המנהל ושב למחרת ביום שישי לפגישה עם החמישה . לכל אחד מהם נתן 50 לירות סוריות ואמר שהסדיר את איחודם , כמתחייב מאמנת ז'נבה . המנהל היה זהיר ותיקן : "נשתדל . " בררנייה , כך הם התרשמו , היה מעודכן במשא רמתן להח לפתם כשבויים , ער למעמדם המשפטי השונה והבטיח לעזור ולחזור לבקרם . גם הפעם הם התלוננו על עורך הדין הלבנוני , ובורנייה הבטיח להיפגש...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל