האווירה בכלא הייתה מתוחה מאד . החמישה לא היו ערים להשפעתה של ההחלטה בארים על גורלם בעקבות השמועות שפרחו על המלחמה הצפויה בארץ . מועד המשפט ב 6 בחודש נטע בלבם תקווה שיהיה זה יום טוב בעבורם . מאז אימוניהם הימיים במסגרת הפל"ים , ידעו חברי ההכשרה שה 13 בחודש הוא יום המזל של יורדי הים . בשעתו הציע ישעיהו לבחור את יום המזל של ההכשרה ב 6 בכל חודש , לציון בואם של חברי ההכשרה לגבת ב 6 בספטמבר 1946 בשעה שש בערב . העירוי החברתי החודשי היה ביטוי עז לכמיהה ללכידות החברתית שכולם היו זקוקים לו . רבקה , חברת ההכשרה , כתבה באחד העלונים : 'אני שומעת את ה"דין דך של ה"שישי , " את קריאות הצהלה של החברה במועדון ואת הברכה על 20 כוס היין [ ... ] כי ה"שישי" "שישי" בכל מקום . ' וההסבר ניתן בעלון אחר : אירוע אחד שהיה שונה מכל מה שעשו הכשרות אחרות לפנינו ואחרינו יזכר לטוב . הוא היה הדבק המלכד של חברתנו , באשר היינו מפוזרים בקצווי ארץ ואף מעבר לגבולות . כמובן , הכוונה לערב "השישי '' בכל חודש בו היינו מרימים כוסית לחיי כולנו . למה "השישי" - זה לא חשוב . לכן , ביום שקדם למשפט , היו החמישה אופטימיים , למרות שציפו...
אל הספר