חרדון מצוי

חרדון מצוי Agama stellio O j i j ?? חרד ' ון השכיח והמוכר בין מיני החרדונים שבישראל , ובין הבולטים והאופייניים במרכיבי עולם החי של ארצנו בכלל . הגודל בינוני . האור ך , כולל הזנב , מניע לרוב עד 30 ס " מ והמשקל עד 70 גרם . הממדים המירביים שנמצאו עד כה אצלנו הם : אורך 33 ס " מ ומשקל 90 נרם . הראש רחב ומשוטח , הצוואר קצר . הגוף מוצק ומגושם . הזנב מוצק ואינו ניתק בקלות ; אורכו עולה במעט על אורך הגוף . הרגליים שריריות ומצויידות בטפרים חזקים וחדים . בלסתות הפה , העליונה והתחתונה , שני זוגות של שיניים הבולטות בגודלן , בצורת ניבים . נשיכת החרדון המצוי מכאיבה עד זוב דם . החרדון המצוי נראה מחוספס ודוקרני . משני עברי ראשו , באזור הרקה , בגב ובצידי הגוף וכן בצח העליון של הגפיים , פזורים קשקשים גדולים , חלקם קוצניים . סביב הזנב ערוכים קשקשים קוצניים הסדורים בדורים . בדרך כלל גדולים הזכרים מן הנקבות , ראשם רחב יותר ושוו יש זנבם מעובה . בגחונם של הזכרים שתי שורות אורך של קשקשים יבלתיים , כעין "רוכסן , " וזה סימן הזהוי המובהק של הזכר .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור