דן לאור המתבונן במכלול יצירתו של אורי ניסן גנסין ובוחן את התפתחותה , נוכח לדעת , כי כתיבת ביקורת ספרותית היתה לא יותר מאשר אפיזודה חולפת במרוצת הקאריירה הקצרה והמטיאורית שלו . שלא בידידו ובן דורו ברנר , נמנע גנסין מללוות את כתיבתו הבלטריסטית בכתיבה סדירה של דברי ביקורת , שעשויה היתה — בין היתר — לאשש את התמורה הפואטית הגדולה שנתגלמה , הלכה למעשה , בנובילות שלו ובסיפוריו הקצרים . פעילותו של גנסין כמבקר קשורה באופן ישיר לשהותו בווארשה בתחילת המאה . גנסין בא לווארשה מפוצ'פ בשנת 1900 לפי הזמנתו של נחום סוקולוב , שקרא את שירי הנעורים שלו ובעקבות זאת ביקש אותו לבוא ולעבוד במערכת ' הצפירה' . הזמנתו של סוקולוב , אשר נבעה מן הסתם מן ההערכה שרחש ליצירות הביכורים של גנסין , מסתברת גם על רקע השינוי שנתחולל באותה עת כאוריינטאציה שלו כעורך 'הצפירה : ' בשנים 1901 — 1900 פתח סוקולוב את עתונו בפני סופרים צעירים , היקצה מקום מרכזי ובולט לפרוזה סיפורית , ועודד את השתתפותם הפעילה בעתון של כמה מבקרים , אשר התרכזו בכתיבת רשימות על הספרות העברית המתהווה . בין אם גנסין עצמו הוא שבחר לעסוק בכתיבת ביקורת , ובין...
אל הספר