מאגר הלשון ודקדוק המילון או: האם הגישות החדשות במילונאות מביאות תועלת או גורמות נזק ?

שלמה יזרעאל' ההתפתחויות בשנים האחרונות במדע המחשב , באפשרויות האכסון במחשב ובבלשנות הכללית הניבו פרות רבים בחקר הלשון המבוסס על מאגר לשון 2 ( קורפוס . ( כינונם של מאגרי לשון עצומים בגודלם הניב תוצרים מרתקים בחקר הלשון , הן בממצאים , הן בשיטות מחקר , הן בתוכנות על מהות היסודות הלשוניים וארגונם . כך , למשל , אפשר ריבוי הנתונים ניתוח כמותי של הממצאים , הסקת מסקנות סטטיסטיות , אבחון השונות הלשונית והכרה בשונות הלשונית כיסוד מוסד של הלשון , ומכאן גם נטייה גוברת והולכת להכרה בצורך לבנות 3 מודל דקדוקי הסתברותי ולא החלטי . . 1 ניתוח הנתונים להצגת הנושא לא היה מתאפשר לולא עזרתו המשמעותית של שמואל בולוצקי , שטרח והמציא לי לבקשתי קונקורדנציות ממוחשבות ממאגר הנתונים שלו ( ראה להלן ) והוסיף והתמיד בהמצאת הקשרים לקטעים רבים . אני מודה גם ליעקב שויקה על עזרתו בהשגת נתונים ממאגר בר אילן לעברית מודרנית ( מב"ע . ( עוד סייעו בידי - בהמצאת נתונים ובעצה טובה - אסתר בורוכובסקי , יעל משלד ואילאיל יציב . אני מודה גם לג'ון סינקלר ולאלנה טויניני ב 1 נלי על הידע , על ההשראה , על הידידות ועל שיחות טובות בתמיכה למ...  אל הספר
מוסד ביאליק