שמעו של משה קלוורי כאחד ממנהיגי תנועת "בלאו-וייס , " וכדמות מחנכת מרכזית בה , יצא עד מהרה למרחקים . שנותיה הראשונות של התנועה היו שנות פריחה למשה קלוורי . בתנועה היו 900 חברים ונשיאות בת 5 חברים , בהם משה . אחת הצעירות הפעילות בתנועת "בלאו-וייס" בימי מלחמת העולם הראשונה היתה הדסה פרלמן . משה עורר את הערצתה ושבה את לבה , למרות הניגודים באופיים . בתצלום משנת 1914 נראה משה קלוורי יושב מהורהר ומכונס בעצמו . קרחת גדולה מתמשכת ממצחו ועד קדקודו . הוא נראה כאילו הוא אביה של הדסה , ולא בעלה לעתיד , למרות שהיה מבוגר ממנה רק ב 15 שנה . תנועת "בלאו-וייס" השיבה לקלוורי את נעוריו האבודים . הוא הפך לנמרץ ומעשי ושבה את לב הנוער שהדריך , הדסה פגשה אותו בתקופה היפה ביותר של פעילותו הפדגוגית . היא בחרה בו כי נמשכה לאנשים שהוכיחו את עצמם והצליחו להגיע להישגים . הידיעה שנישואיה למשה קלוורי החילוני ירגיזו את אביה , הוסיפה טעם למשיכתה אליו . החתונה התקיימה ב 23 . 8 . 1917 בטקס צנוע , ללא נוכחות בני משפחתה של הדסה בשל התנגדותו של אביה לנישואים . הכלה עברה לגור בדירתו הצנועה של משה בקרוסן על האודר . משה התמי...
אל הספר