תפקידם של אנשי מרכז אירופה בהכרעה הפוליטית על "השילומים"

יחיעם וייץ ההכרעה על המשא ומתן הישיר עם גרמניה המערבית היא לדעתי ההכרעה הקשה והגורלית בכל קורות מדינת ישראל . ההכרעה , שנפלה ב 9 בינואר 1952 במליאת הכנסת , התקבלה על חודו של קול אחרי מאבק פוליטי ארוך וקשה : שישים ואחד חברי כנסת תמכו בהצעת הממשלה לדון בנושא עם גרמניה , חמישים חברי כנסת התנגדו . בשנים האחרונות נכתבו דברים רבים על שאלת השילומים , כמו גם על שאלת הקשר בין השילומים לבין התפתחות יחסי ישראל גרמניה ועל הזיקה בינם לבין התפתחות כלכלת ישראל . שאלה מרכזית נוספת בהקשר זה הייתה כיצד התקבלה ההחלטה ליצור מגעים ישרים עם גרמניה המערבית במטרה לקבל את השילומים . מטרת המאמר הזה לשפוך אור על נקודה חדשה ועלומה שקשורה לשאלת השילומים : מקומם ותפקידם החשוב והמכריע של יוצאי מרכז אירופה - יוצאי גרמניה , אוסטריה וצ ' כוסלובקיה - בכל שלבי התהליך , שבסופו חתמו מדינת ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה על הסכום השילומים , שנחתם בספטמבר 1952 בלוקסמבורג . השלב הראשון בתהליך הזה התחיל בוועדה ושמה "ועדת נפתלי . " הוועדה מונתה על ידי הממשלה בשלהי 1949 כדי לברר את שאלת העברת הרכוש היהודי שנשאר בגרמניה והציג...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי