מיכל זמורה כהן אמנות המוזיקה , כמותה כיצירה הנוצרת ומגיעה אל אוזני המאזין לה , בנויה משני שלבים : יצירת המוזיקה "יש מאין " ויצירת המוזיקה "יש מיש . " לשלב הראשון אנחנו קוראים קומפוזיציה , או בעברית בלתי הולמת - הלחנה , ואילו לשלב השני אנו קוראים , גם זאת בכינוי לא הולם , ביצוע . נהוג בעולמנו התרבותי שיצירת האמנות , יש בה גם משהו מן החיקוי : הצייר מעתיק את נושאיו אל הנייר מן הנוף האנושי והטבעי שהוא רואה סביבו , ואף הסופר , המחזאי ואפילו המשורר שואלים את נושאי כתיבתם מן הנעשה בהווה ובעבר בחברה שבה הם חיים או בזו שלמדו וחקרו . מבחינה זו ניתן לכנות את יצירותיהם של הצייר או הפסל , הסופר , המחזאי והמשורר "יצירת יש מיש . " לא כן המוזיקה . הסימפוניה של בטהובן איננה מתגלגלת בראש חוצות , ולנעימה המוזיקלית אין דגם בטבע . אי לזאת ניתן לראות את הקומפוזיציה המוזיקלית כיצירת "יש מאין . " אלא שהקומפוזיציה המוזיקלית , הנוצרת בשחור על גבי לבן , או בדיו על גבי נייר , עדיין לא קרמה עור וגידים ; היא עדיין לא התחוללה , וכמותה כאותו הגולם העוטף את תולעת המשי שטרם התממש לחיי הפרפר שלו . כדי להתחולל צריכה המו...
אל הספר