הכרת 'כרת' כריתות

. 4 דברי רמבץ 'שחיטה בלשץ הקודש הוא הכרת סימני הצוואר' ( דברים יב , כא ) היו עילה לוויכוחים . הכרת זו מה משקלה ומה ניקודה ? זה אומר . צורה זו אינה נכונה , ויש לומר 'כריתת' או 'הכרתת ; ' וזה אומר : מקור הפעיל הוא : הכרת ; וזה אומר : יש לנקד הכרת , במשקל הפלןר . הסקתי שם , שיש לנקד הכרת , בניץ נפעל , וכך מנוקד בקונקורדנציה למשנה של הרב קוסובסקי . 5 הרי כאן תוספת בירורים . צורה זו , הכרת , מצויה בדברי חז '' ל : חייב בהכרת ( חלה א , ב , ( חייבין בהכרת ( פסחים ט , א , ( אף על פי שהן בהכרת ( כתובות ג , א , ( והמזיד בהכרת ( כריתות ב , ו . ( בכל המשניות הנ' ל היא גם בנוסחאות ישנים : כיי קויפמן , כ-י פרמה ( שונים זה מזה במקצת בניקודה של תיבה זו ) ועוד . אף מגילה א , ה , בנוסחאות ישנים : יי הצוסה תש"ו , בא בתשרי , ה במרחשוון . 5 במהדורה ב תוספת : הכרת . ' זדונו בהכרתי . כולן אץ לנקדן אלא ניקוד של נפעל , כלומר מקור נפעל כאן על פי מה שנאמר בתורה : 'הכרת תכרת . ' מקור זה הורגש , כנראה , כשם עצם והוסיפו לו בנוסחאות ישנים ה-א הידיעה : שאלו חייבץ בהכרת ואלו פטורין מן ההכרת ( פסחים ט , א , ( לפוטרו מן ...  אל הספר
מוסד ביאליק