סיכום

מעצבי דעת הקהל היהודית בגרמניה - פעילים פוליטיים , פובליציסטים , רבנים , מחנכים ואף היסטוריונים מקצועיים - הרבו להשתמש בעבר בפנייתם לקהל הקוראים שלהם בשנותיו הראשונות של המשטר הנאצי . כפי שראינו בפרק זה הם ניסו לקדם בכך סדר יום כלל יהודי גרמני - בראש ובראשונה עידוד של קוראיהם לאמונה בעתיד טוב יותר , ניסיון לשאוב השראה מאירועים מעצבים ומדמויות מופת יהודיות מהעבר , ובשנות השלושים המאוחרות גם לגיטימציה של ההגירה כחלק מתבנית היסוד של ההמשכיות היהודית . מעבר לכך ניכרו גם הבדלים בין מטרות הידרשותם של דוברי המחנות היהודיים השונים - בעיקר בין הליברלים והציונים - לעבר השימושי . דוברי המחנה המרכזי של יהדות גרמניה - הליברלים שהיו מזוהים עם רעיון ההשתלבות בגרמניה - נטו באופן מובהק יותר מהאחרים להצביע על מגמות של המשכיות . השבר הבלתי ניתן להכחשה של האמנציפציה , וההכרה הגוברת בשקיעה הכללית יותר של האידאלים שזוהו עם הליברליזם המודרני , הניעו את דובריו של מחנה זה להזדקק לתקופות מוקדמות יותר כבסיס ל"עבר שימושי . " כך בלטה פנייתם לסמלים היסטוריים כמו בית הכנסת העתיק בוורמס , שהצליח לספק עבורם מודל של הש...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי