הפנייה לעיסוק בהיסטוריה היהודית בגרמניה בשנותיו הראשונות של המשטר הנאצי ניכרה לא רק בכתיבתם הפרוגרמטית של רבנים ופעילי ציבור כמו פרינץ , וייל ושוואב , שנידונו בהרחבה בפרק הקודם . ניסיונותיהם של כותבים אלה למצוא חוקיות בהיסטוריה היהודית ולקשור אותה באופן ישיר לשאלות שעל סדר היום היו רק חלק מקשת רחבה של מאמצים של כותבים יהודים גרמנים בשנים אלו ליצור "עבר שימושי , " שיסייע לקוראיהם להתמודד עם מצוקות ההווה . פרק זה יציג את הפנים השונים של מאמצים אלו . הפרק יפתח בדיון בפנייתם של היסטוריונים בעלי הכשרה מקצועית , חלקם מרצים וחוקרים פעילים במוסדות יהודיים מרכזיים ואחרים מזוהים יותר עם פעילות פוליטית , לכתיבה פופולרית שנועדה לשרת את הציבור הרחב . בהיסטוריונים נטו כותבים אלה להידרש יותר לפרטים ; הם דנו באופן ממוקד יותר בתקופות מסוימות , ואף התייחסו לעתים לסוגיות תאורטיות הנוגעות ליחס אל העבר . עם זאת התייחסותם לעבר היהודי בגרמניה וניסיונותיהם להיאחז בו על מנת לתת פשר להווה - על פי רוב במאמרים ובסקירות היסטוריות פרי עטם שפורסמו בעיתונות הקהילתית - לא היו שונים במהותם מאלו של פעילי הקהילה , המחנכי...
אל הספר