א. מטרתה של ביקורת הנוסח

הדיון בצדדים המעשיים של ביקורת הנוסח ( פרקים ( 9 , 8 , 6 מחייב דיון מוקדם במהותה ובמטרותיה . דיון זה התאפשר רק עתה , אחרי התיאור בפרק 4 ואחרי שהיבטים אחדים של דיון זה נדונו בפרקים הקודמים , במיוחד בפרק . 3 לאור הדיון במהותה של ביקורת הנוסח בכלל נוכל להבהיר מה מייחד את ביקורת נוסח המקרא . אחד הדיונים המתודיים החשובים בתחום זה נמצא בחיבורו של Maas * האומר בראשית דבריו : "עניינה של ביקורת הנוסח הוא ליצור טקסט שיתקרב , עד כמה שאפשר , למקור" ( עמ' . ( 1 מלאכה זו מכונה , constitutio textus היינו ו כינון הנוסח Postgate * . נתן הגדרה רחבה יותר : "ניתן להגדיר את מטרתו של חוקר הנוסח כשיחזור הטקסט וקירובו , עד כמה שאפשר , לצורתו הראשונית , כאשר אנו תופשים את המלים 'צורתו הראשונית' כצורה שאליה התכוון מחבר הטקסט " . אם ניישם את שתי ההגדרות הללו לתחום המקרא תופנה תשומת לבנו לשתי נקודות : . 1 שתי ההגדרות מדברות על המקור או הצורה המקורית של הטקסט ולא של החיבור . מכאן שמאס ופוסטגייט שמו לב לכך שלפעמים הממצא הטקסטואלי אינו מתעד שלבי גיבוש קודמים של החיבור , ומשום כך הם לא כתבו על הצורה המקורית של החיבור...  אל הספר