עם מות המלך אותר פנךךגון , היתה הממלכה כמרקחה . רבים היו האצילים בני החיל שראו עצמם ראויים לכתר . ביום חג המולד גדשו את הכנסייה הגדולה בלונדון מלכים , אצילים , ברונים ואבירים מכל הממלכה . הבישוף של קנטרבךי פנה אל הנאספים ואמר כי טוב יעשו שועי הממלכה אם בטקס הנשגב הזה יכוונו את תפילותיהם לקבלת אות מההשגחה העליונה , שתגלה מי יהיה הריבון . ואכן , עוד בטרם הסתיימה התפילה אירע הנס . בחצר הכנסייה הופיעה אבן מרובעת גדולה , ובמרכזה מעין סדן פלדה בגובה רגל . בתוכו היתה תקועה חרב נאה ועליה כתובת באותיות זהב : "מי אשר יחלץ את החרב מן האבן , הוא מלכה האמיתי של כל בריטניה . " הבישוף המליץ לקבל את האות כחוק לבחירת המלך , והאספה כולה הסכימה בתרועה גדולה . המלכים והאבירים הנודעים ניסו בזה אחר זה את כוחם , אולם איש מהם לא הצליח לחלץ את החרב הפלאית . "זה אשר נועד למלוך אינו נמצא כאן , " אמר הבישוף , "אך לא ירחק היום והוא יופיע . " מייד יצא כרוז מטעמו לכל אדם באשר הוא לבוא ולנסות לזכות בחרב . אך למרות מאמציהם של רבים וטובים נותרה החרב תקועה באבן עד חג הנרות ( חג כניסת ישו למקדש , ב 2 בפברואר , ( וגם לאח...
אל הספר