מנאווידן נאלץ לקיים את עצמו ואת קיגפה לבדו , גם כלבי הציד כבר לא היו עימו . על כן החליט לגדל חיטה . לשם כך יצא לארץ לויגיר וחזר עם משא של גרגרי חיטה . הוא זרע שלושה שדות , ובכולם הצמיחו הזרעים גבעולים ולא היתה חיטה שפרחה יפה יותר בכל העולם . חלפו עונות השנה עד שהגיעה עת הקציר . בערב ניגש אל אחד השדות לבדוק אותו וגמר אומר בליבו לקצור אותו למחרת . כשעלה השחר האפור קם והלך אל השדה . אך אבוי , הוא מצא בו רק קש ! כל השיבולים נקטפו ומכל שיבולת נותר רק הגבעול היבש . מנאווידן תמה למראה עיניו . הלך אל השדה השני , והשיבולים היו בו גבוהים ויפים ובשלים לקציר . אך גם בו מצא למחרת בבוקר קש בלבד . "שמים רחומים , " קרא , "מי שהחל להרוס אותי משלים עכשיו את המלאכה . " כשניגש אל השדה השלישי וראה כי החיטה הפורחת בו יפה עוד יותר , אמר : " ייקח אותי השד אם לא אשאר כאן הלילה . מי שגנב את הדגן מהשרות האחרים יחזור לכאן ואני אדע מיהו . " בחצות , התעוררה המולה נוראית . המון עצום של עכברים , שאת מספרם אי אפשר היה לשער , הסתערו על השדה . כל עכבר טיפס על גבעול , קטף ממנו את השיבולים ונשא אותם איתו . בחמת זעם החל מנ...
אל הספר