תבנית צורנית אחרת , שגם היא שימשה , כפי הנראה , לפתיחתה של הדרשה בציבור , היא פתיחה בשאלת הלכה המופנית אל הדרשן , כגון : 'ילמדנו רבינו , מי שרואה זיקים וברקים כיצד מברך עליהם , ' ? המצויה במדרשי 'תנחומא ילמדנר ( ומכאן שמם , אף על פי שלא בכולם קודמת הנוסחה 'ילמדנו רבינו' לעצם הצגת השאלה ; ועיין להלן , עמ' . ( 61 על שאלה זו משיב הדרשן מיד — ועל פי רוב הן השאלות הן התשובות ידועות היטב לכל בר בי רב ; ואילו מהתשובה הוא מתחיל 'לחרוז' ולגלגל בדברי אגדה , עד שהוא מגיע לראשית הסדר או הפרשה . מבחינה צורנית יש אפוא דמיון לא מבוטל בין תבנית זו לבין דפוס הפתיחתא : גם כאן פותח הדרשן את דבריו מעניין רתוק , שאותו חייב הוא לקשר בהמשך דבריו לראשית הסדר ; ואף כאן הוא מסיים , כמו בפתיחתא , בפסוק הראשון של הסדר . אף על פי כן אין לדבר באותה מידה של ביטחה על תפקידה של פתיחת ההלכה בדרשה בציבור , . וזאת מכמה טעמים . ראשית , מצויה תבנית צורנית זו הרבה פחות מדפוס הפתיחתא ; והיא נמצאת רק בסוג של מדרשים , שלפחות מקצת חוקרים מבקשים לאחר את זמן חיבורם או עריכתם . אין אפוא להימנע לגמרי מן החשש , שמא תבנית זו לא היתה ...
אל הספר