לאחר תבוסתו של היטלר , מוסיפים הסופרים האנטישמיים והא שמיים לייצר דמויות בלבושן הנלעג והמוכר . הטקסטים שקובצו בעבודה זו באים להעיד על הנצחת הראייה המיתית של היהודי ושל היהודייה בעולם הדימויים המערבי . קיימת חזרה כפייתית על אותם המאפיינים הפיזיים , הרגשיים והמוסריים , על אותן המגרעות וההאשמות , ופרט לאי אלו הבדלים הכרחיים לצורך האקטואליזציה של הייצוג המיתי , אין כלל חריגה ממשמעותם הראשונית . אכן , היה מעבר מאנטי יהדות לאנטישמיות , אך היהודי , בין שנתפס כיצור שטני ובין בווירוס מסוכן , הוא נשאר מחוץ לקהיליית האנושית . יהיו אשר יהיו המניעים , דתיים , גזעניים , אידיאולוגיים , פסיכולוגיים , ספרותיים או מסחריים , היהודי היה ונשאר שונה ונושא אשמה ללא תקנה . אין כל פלא אפוא , שסופרים אנטישמיים או א שמיים מוסיפים לייצר דמויות המאופיינות בסממניהן המוכרים , גם לאחר תבוסת היטלר . שיטותיהם לא השתנו כלל . הם נוקטים , כמימים ימימה , הכללות , ההופכות את 'היהודים' ל'יהודי' ונוטלות ממנו צלם אנוש . הם שבים ומשתמשים באותם המונחים , כמו : 'הפלישה היהודית' או 'פעילותו המחתרתית של האינטרנציונל היהודי . ' משמ...
אל הספר