ישראל שפה קשה, אך כדורגל דיברו כולם

אמיר בן פורת פתיחה ' חבר'ה ! אין לנו היסטוריה ! מיום שגלינו מארצנו אנחנו עם בלי היסטוריה . אתם פטורים . לכו לשחק כדורגל . ' את ה'אין היסטוריה' של הזז יש לקרוא על רקע ההיסטוריזם הציוני שהיה הגמוני בימים ההם , ימי ראשית המדינה . מנקודת הראות של הציונות , ההיסטוריה מתחילה עמה או לפחות פותחת בה דף חדש . על מידת צדקתה או נכונותה של הפרשנות האידאית הזאת הושחתו מילים רבות , ועדיין היא נמצאת במרכז הפולמוס שרק מחריף והולך , אך היא כשלעצמה אינה מעניינת אותנו כאן . השאלה שיעסוק בה מאמר זה היא מדוע שלח הזז את הנערים לשחק כדורגל דווקא . הזז פסק , וייתכן שאף ניחש את הצפוי היטב . כדורגל היה כבר אז משהו גדול הרבה יותר ממשחק סתם . הוא היה אירוע תרבותי מן הבולטים ביותר ברחבי העולם . רבים שיחקו אותו . רבים עוד יותר צפו בו במישרין או האזינו לו – עקבו אחריו – ' בזמן אמת' באמצעות מכשיר הרדיו ובטלוויזיה , שהחלה אז את שידוריה באירופה . כמעט הכול , ובכללם אנשי רוח כהזז , מן הסתם שמעו עליו , וניסו לתהות על קנקנו . מה יש במשחק הזה שהוא מושך המונים ללא הרף ? מה הוא ' עושה' לאנשים ולחברות שלמות ? האם ייתכן שהוא ממ...  אל הספר