חלק שלישי בין תמורות להמשכיות: היחסים בין ברית המועצות לישראל, לציונות ולעם היהודי, מרס 1953 - דצמבר 1959

התקופה למן מותו הפתאומי של סטלין והתהוות ההנהגה החדשה ועד התבססותו הסופית של ניקיטה חרושצ'וב בשלטון התאפיינה בצדק כתקופה הסוערת וההפכפכה ביותר בתולדות ברית המועצות . מן הצד אחד חלו בה תמורות רדיקליות מרחיקות לכת ומן הצד האחר נותרו על כנם היבטי שלטון רבים מתקופת סטלין , שכן משטר טוטליטרי אינו מאפשר , מעצם מבנהו המוסדי והאידאולוגיה האסכטולוגית והכביכול מדעית שלו , עריכה של רפורמות יסודיות : הוא מתקיים כמו שהוא או נעלם כליל מעל במת ההיסטוריה עקב מלחמה או התפוררות פנימית מוחלטת . המאורעות הבין–לאומיים הכבירים ששינו את פניו של המזרח התיכון כמו הקמת ' ברית בגדד' ו'ברית ורשה' , 1955–ב מלחמת סואץ , 1956–ב קבלת דוקטרינות אייזנהאואר 1957–ב ומלחמת לבנון 1958–ב היו קשורים למפנה במדיניותה של ברית המועצות במזרח התיכון ולהתערבותה שגברה – החל בעסקת הנשק הצ'כוסלובקיתמצרית 1955–ב וכלה באיומים להתערבות פעילה בעת מלחמת סואץ , על רקע מדיניות החוץ הסובייטית החדשה של ' דו–קיום בשלום' וועידות ז'נבה . תמורות חשובות לא פחות חלו בתקופה זו גם בתחום היחסים בין ברית המועצות ובנות בריתה במזרח אירופה ובין מדינת ישראל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב