המפנה . בעשרים ותשעה בינואר 1925 הופיע ברטוק עם הכנר אמיל טלמאני . ( Emil Telmanyi ( באולם נכח המוזיקולוג הנודע אולודאר טוט ) Aladar Toth ) שפרסם בכתבה בעיתון דברים אלה : הפסנתרן הווירטואוז , בלה ברטוק , ראוי לעמוד לצדו של בוזוני , אך מהיבט מסוים הוא עולה על כל אחד . כאשר הוא יושב ליד הפסנתר אנו חשים במעלותיו דרך האינטרפרטציה שלו . הוא ניצב עם קודאי כאחד הגדולים , ובאותה שעה כאחת הדמויות היותר פיוטיות מוזיקליות של זמננו . על אף שהכרנו מבצעי מוזיקה גדולים , לא הכרנו את לחש הקסם של אישיות מוזיקלית גדולה מאז בטהובן ( המוזיקאי האחרון שהייתה לו הסגולה הפיוטית . ( יושר ללא פשרות מונח ביסוד אמנותו של ברטוק כמבצע . הוא פותח בלי הקדמות , עם היצירה עצמה , ולעולם אינו רומז למשהו מוגזם . די לו בעושר שבמוזיקה . הוא רק מבקש להסביר את התוכן הפנימי של היצירה מתוך הצורה . כדי להגיע למהות של המוזיקה אין הוא מפרק את בסיס המבנה אלא אך קמעה משתמש בו כנקודת פתיחה , כדי למצוא את דרכו היישר למשמעות . לכן לא שמענו מעולם משפטים כה ברורים , מקצבים כה חזקים וצלילים כה נקיים כמו בנגינתו של ברטוק . וכמה הוא צודק , ...
אל הספר