שאלת הגאולה ודרכיה בימי ראשית ההשכלה ופולמוס האמנציפאציה הראשונה

שאלת הגאולה ודרכיה בימי ראשית ההשכלה ופולמוס האמנציפאציה הראשונה ( היתק"י-ה'תקע"ה ; ( 1815—1750 נא ] כשם תנועת ההשכלה רגילים לציין אותה תסיסה רוחנית' שהתעוררה בישראל במחצית השנייה של המאה הי"ח ונמשכה אחרי כן , לעתים בשינוי צורה ודמות' עד סוף הרבע השלישי של המאה הי"ט . חוגים רחבים ביישוב היהודי לכל פזוריו נתכסו לתנועה זו . זהרוריה הבריקו ראשונה בחוגים המצומצמים של יישובי היהודים בארצות המערב , וגילוייה הפימכיים הראשונים הסעירו את קהילות ישראל כארצות אירופה התיכונית ; סיסמותיה משכו לבות המונים בתחומי היישוב היהודי במזרח אירופה והדיה חדרו לפינות הנידחות ביותר בתפוצות . סיסמותיה של ההשכלה היו-חכמה ומלאכה' לשון ונימוס . חכמה-פירושה : הכנסת המדעים הכלליים לחוג הידיעות' שלימודן ורכישתן' במידה זו או אחרת' חובה היא על אדם בישראל . או בלשון הדור : 'הרחבת הדעת / 'לא לתת להבריח את האיש הישראלי מן החכמות ' ! 'הנצרכות וראשית כול מן הידיעות הלימודיות והשימו שיות' כי 'רחקו היהודים מלמוד אלה החכמות המביאות לידי . * 'מעשה המלאכהפירושה : דאגה ציבורית מכוונת להבראתו הכלכלית של היישוב היהודי על ידי הכשרת ...  אל הספר
מוסד ביאליק