פרק חמישי בו ידובר בממשל הרומאי, שהיה ממשל למען טובת הכלל. נימוק שלישי

זאת ועוד אחרת , כל המתכוון לטובת המדינה — לתכלית הדין : הוא מתכוון . והיסק זה כך הוא מתברר לנו : הדין הוא יחס מעשי ואישי בין אדם לחברו ! מקיימים אותו —החברה האנושית מתקיימת , משפורקים אותו —היא מתפרקת . אומנם , אין תיאור ה'דיגסטד - ' , אומר לנו הדין מהו , אלא מתארו מבחינת השימוש בו בלבד . ואם אפוא טובה הגדרתנו להקיף כראוי את ה'מה' ואת הילמה / והואיל ותכליתה של כל חברה היא טובתם הכללית של חבריה , הרי מתחייב , שתכליתו של כל דין תהא הטובה הכללית , ולא ייתכן שיהא דין שאינו מתכוון לטובת הכלל . כיוון שכך צדק טוליום 'Prima Rethorica' "j שלו כשהוא אומר : 'לעולם יש לפרש את החוקים לאורה של תועלת הריספובליקה' , שאם לא לתועלתם של הללו הכפופים לחוק מכוונים החוקים , [ הרי ] הם חוקים רק על פי שמם , ואילו על צד המעשה אין בהם כדי לשמש חוקים , ואומנם צריכים החוקים לקשור את בני האדם בקשר לתועלת הכלל . הילכו יפה דרש מיניקה לעניין החוק בספרו 'על ארבע : 'המידות 'החוק הוא עבותות החברה האנושית' . 9 עי' שם . 13 , 2 10 הנסים הם גילוי רצונו הנסתר של האל . 1 במקור : nnan , ius t « כאן בדרך כלל : דין . 2 הכוונה...  אל הספר
מוסד ביאליק