א . מצוות סעודה בערב יום הכיפורים הגמרא בברכות לומדת דין מפתיע : תנא ליה רב חייא בר רב מדפתי : כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש ' 'בערב וכי בתשעה מתענין !? והלא בעשרה מתענין ! אלא לומר לך - כל האוכל ושותה בתשיעי , מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ( ברכות ח ע"ב . ( וכן נפסק להלכה , שמצווה לאכול בערב יום הכיפורים . הרא"ש העלה נימוק למצווה החריגה הזו : כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחוק באכילה ובשתיה כדי שתוכלו להתענות למחר ; להראות חיבתו של המקום ב"ה לישראל . כאדם שיש לו ילד שעשועים וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו ערב יום התענית כדי שיוכל לסבול , כך הקב"ה מכל ימות השנה לא צוה לישראל להתענות אלא יום אחד לטובתן לכפר על עונותם והזהירם לאכול ולשתות ערב התענית ( רא"ש יומא פ"ח סימן כב . ( והרי נימוק זה תמוה לכאורה כשלעצמו : אם הקב"ה ציוונו להתענות , מכאן שרצונו הוא שנסבול ונתייסר ביום זה ; ואם כך , מדוע הוא טורח להקל על ייסורינו באמצעות חובת סעודה בערב הצום !? אם נקבל את נימוקו של הרא"ש , דומה שנאלץ להגיע למסקנה , שהצום ביום הכיפורים - שלא כמו צום תשעה באב , ושאר התע...
אל הספר