יהודה שביב יום הכיפורים - חג החירות והשמחה

א . חירות לכל יחיד חג החירות ? - לכאורה , הרי זו נטילת עטרה מחג המצות , שהוא הקרוי 'זמן חירותנו' במטבע שטבעו חכמים . אכן , חג המצות הוא זמן חירותנו , לשון רבים . יציאת מצרים היא שחרורה של כל האומה . אך אימתי הוא חג החירות של היחידים , של כל אחד ואחד ? הווה אומר - ביום הכיפורים . דבר זה מיום הכיפורים של יובל למדנו , שאז היו עבדים נפטרים לבתיהם והיו השדות חוזרים לבעליהן : מר"ה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרים לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהן , ולא השדות חוזרות לבעליהן , אלא עבדים אוכלין ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם , כיון שהגיע יום הכפורים תקעו ב"ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן וחזרו שדות לבעליהן . אכן , היו העבדים פוסקים מלעבוד עם תחילת שנת היובל , ואף היו אוכלים ושותים ושמחים , אך לכלל חירות לא הגיעו , עד הישמע קול השופר ביום הכיפורים . שכן חירות עניינה שיבת האדם אל ביתו שלו , אל עצמו , והאפשרות הניתנת לו להיות דר בכל מקום ) וקראתם דרור - אין דרור אלא חירות . א"ר יהודה : מה הלשון דרור ? ןכמדייר בי דיירא ] ומסחר בכל מדינה . והוסיף רש "י : שדר בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות אחרים ( רש"י ויקר...  אל הספר
תבונות