ר' יעקב אינו מצטמצם רק למסורות ולסיפורים של בית רוז'ין ואבותיו למעלה בקודש , אלא הוא מרבה גם להביא תורות ומעשים מאדמו"רים אחרים . כאמור , הוא רואה עצמו כממשיך אותנטי של דרך החסידות , ויותר מכך , הוא משתדל להצביע על כך שדרכה של החסידות עצמה היא דרכה של תורה ואין בה כל חידוש , מלבד החידוש של "החזרת עטרה . "ליושנה דהיינו , אין הוא חולק על כך שביחס למצב היהדות בדורות שבהם הופיעה החסידות אכן היה בה חידוש גדול , אלא שהוא מבקש להדגיש שחידוש זה לא היה אלא תיקון והשבה של ערכים ומנהגים שנשתכחו או הוזנחו במשך הדורות . גם למנהגים שנראים חידוש גמור של החסידות , ואשר בדרך כלל עוררו ביקורת של המתנגדים , הוא משתדל להציע מקורות קדומים . כך למשל עניין ה'קוויטלאך - הפתקות שהחסידים מוסרים לאדמו"ר למען יתפלל בעדם , מוסבר אצלו כך : אנו רואים מכל האמור , דרך הבעש"ט ותלמידיו ז"ל לא חדש הוא , כי אם ישן נושן . כן גם המנהגים החסידיים אינם חדשים . רק המתנגדים אמרו כן . למשל קבלת הפתקאות ו יש מקור לזה בתורה , כמו שכתב הרמב"ן במדבר מ"ה וז"ל : 'ועוד כי הבא לפני אבי כל ואחיו קדוש , 'ד והוא נודע אליהם בשמו , יהיה לו ב...
אל הספר