נבואה

מהות הנבואה רש"י לא ערך דיון שיטתי במהות הנבואה , אך מהערותיו המפוזרות בפירושיו למקרא ולתלמוד מתקבלת תמונה חלקית על עמדתו בסוגיה זו . הוא ראה בנבואה סוג של חוויה מיסטית , שאי אפשר לתארה במילים , כשם שאין ביכולתו של המילון האנושי לתאר את מעמד הר סיני כהווייתו : ' ויעל עשנו כעשן הכבשן' ( שמות י"ט , יח ) - יכול ככבשן זה ולא יותר ? ת"ל = ] תלמוד לומר : [ בוער באש עד לב השמים , ומה ת"ל כבשן ? לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע . נותן לבריות סימן הניכר להם . כיוצא בו 'כאריה , 'ישאג וכי מי נתן כח בארי ? אלא הוא , והכתוב מושלו כאריה ? אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו כדי לשבר את האוזן מה שיכולה לשמוע . כיוצא בו 'וקולו כקול מים רבים' ( יחזקאל מ"ג , ב , ( וכי מי נתן קול למים , אלא הוא , ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו כדי לשבר את האוזן . רש"י מצא לנכון להדגיש שאותו מחזה שראו בני ישראל בהר סיני איננו המחזה האמתי שהתרחש בהר סיני . בפועל היה מחזה זה מרשים יותר וגדול יותר מהתיאורים במקרא , הם משמשים כסמל גרדא , על פי יכולתו והבנתו של האדם . ההתגלות האלוהית הייתה מרשימה הרבה יותר , היא באה גם באמצעות...  אל הספר
תבונות