אפרים חזן ריבוי משמעות וגיווני משמעות בפרשנות המקרא

ריבוי משמעויות וגיווני משמעות במילה כיסוד בפרשנות המקרא השאלה של ריבוי המשמעויות במילה היא משאלות היסוד בסמנטיקה . המילים מתממשות תוך כדי שימושן , לפיכך רוב ההגדרות למשמעות מתייחסות לתפקידן של המילים או למה שהן מייצגות . הגדרות רבות מעמידות קשיים , שאלות ובעיות המונעות אותן מלהיות מוסכמות ומקובלות על הכול . מכאן נובעים הקשיים להגדיר דו משמעות או רב משמעות במילה , עד לטענה הקיצונית , כי מילה אחת אינה מזדמנת פעמיים באותו הקשר , שכן כל הקשר מקנה למילה אופי מיוחד של משמעות . במאמר זה אנו מבקשים לבחון במשהו את עניין ריבוי המשמעויות כעיקרון חשוב בפרשנות המקרא ובהבנתו . החל בנקודת הפתיחה הברורה לכול , תופעה של הומונים , לאמור מילה בת כמה משמעים , אשר לכאורה אין כל קשר בין משמעיה , והם מתלקטים סביב המילה ממקורות שונים ומאטימולוגיות שונות , אל הפוליסמיה , לאמור מילה רבת משמעויות , שמשמעויותיה נובעות זו מזו , ועד לחזרה המילולית , אשר לכאורה חוזרת על אותה מילה באותו משמע , ובין זה לזה דרגות שונות של ריבויי משמעות וגיווני משמעות שנציג לקראת סוף המאמר , בעקבות עיוננו בדוגמות המנותחות והמתפרשות במסג...  אל הספר
תבונות