" אני מאמין באלוהים כפי ששפינוזה ראה אותו - אלוהים המתגלה בהרמוניה המתגלה בכל אשר קיים " ( אלברט איינשטיין ) כאשר אנו מתייחסים אל מושג האלוהים במחשבה היהודית לדורותיה ואנו נאחזים ברמב " ם כ'נשר הגדול" שהעמיד את היהדות על בסיס הרציונליות , ואת כל תיאורי הגשמת האל הסביר כסמלים המרמזים על אמת רציונלית-מדעית של חוקיהקוסמוס ; ובשפינוזה , שהושפע מהגותו של הרמב '' ם והעביר ללשון הלטינית , שפת המדע דאז , עיקרי-הגות רמב " מיים , וכשאנו מוסיפים לכך את הזדהותו של איינשטיין עם "אלוהי שפינתה " - יש לנו רצף של הגות יהודית שראשיתה , אולי , ברמזים ובניצוצות הפזורים במקומות שונים במקרא ומיוחסים לאישיותו של משה רבנו . ומה שנאמר על הרמב " ם "ממשה עד משה לא קם כמשה " נכון לא רק מבחינת הערכת אישיותו ההגותית של הרמב '' ם ומעמדו ביהדות , אלא גם מבחינת נטייתו של הרמב '' ם להאדיר את דמותו של משה ולהישען עליה , עד לסמליות שבעובדה הבלתי-מקרית לחלוטין , שספרו ההלכתי הגדול והחשוב של הרמב"ם נקרא בשם "משנה , "תורה כשמו של ספר 'דברים , ' שהוא הספר האוטוביוגרפי בו מספר משה האיש את סיפורו בגוף ראשון . ( ספר 'בראשית ' נ...
אל הספר